שוטטות - בזבוז זמן או מנוע צמיחה

כמה מאיתנו נוסעים לחופש נטולי תכנית או צ'ק ליסט אתרי מאסט, עם אפס הסתמכות על אפליקציות ניווט וללא מצלמה שתתעד כל רגע וכל מחזה.

ניחוש מושכל. לא הרבה.

2006 – אני בטיול עם עצמי ועוד הרבה ישראלים (אז לא ממש לבד) במזרח. פעם ראשונה בחיי שאני נוסע אל הלא נודע ארוז במעט פרטי מידע שקראתי (בכל זאת אני) ופתיחות מפתיעה להשתלשלות ספונטנית. באחד מדילוגי בין איי תאילנד מכוון עצמי לקופיפי (בכל זאת מאסט) אבל דווקא לא לחופים המרכזיים. מגיע באופן די אקראי לאיזה חוף קטן ונידח, כל כך נידח שאין אף ישראלי נוסף מסביבי. חוויה מרוממת. זיכרון חזק. 2014 – נופש בכרתים. אני יושב בבריכה עם חברה. חברה אחרת אומרת שהולכת רגע לעשן ונעלמת לשעה וחצי. מודאגים אבל במוד חופש אז... כעבור שעה וחצי היא חוזרת ומספרת בהתרגשות ש"הלכה לאיבוד" בשבילי הריזורט (הענק מסתבר..) שבו שהינו ושאנחנו חייבים להתלוות אליה ולראות את שלל תגליותיה. סיבה טובה לצאת מהבריכה. חוויה מלמדת. זיכרון חזק 2. הטקסט הזה אינו על חופש במונחים של חו"ל (ולא שאין געגוע..) אלא על חופש במונחים של יציאה מהתלם, איתגור הסדר, ויתור על שליטה, רשות לתעות ואולי גם לטעות. על שוטטות. המושג "שוטטות" מוגדר במילון כ"הליכה באפס מעשה וללא תכלית". האמנם? בכל הפעמים בהם אפשרתי לעצמי לשוטט, אמנם לא הגדרתי מטרה מאוד ברורה, לוז לביצוע והישג נדרש אבל גם תוך כדי וגם במבט לאחור השוטטות הזו לוותה בהנאה צרופה והותירה רשמים ותובנות עמוקים. האם זו אינה תכלית ראויה? מעניין ששוטטות עשויה להיחשב עבירה בישראל אם נעשית "בנסיבות מחשידות". עד כדי כך הפנמנו שחייבת להיות סיבה ברורה והגיונית להתנהלותנו במרחב הציבורי. אבל מבלי להיכנס לעובי הקורה באשר להיבטים פליליים של התנהגות זו מעניין לחשוב על המישטור שאנחנו גוזרים על עצמנו כשאנחנו מאמצים נרטיב אחד של מושגים כמו – נורמה, היגיון, יעילות, תכלית. המהירות בה אימצנו מושגים ומדדים מעולם העבודה הקפיטליסטי והחלנו אותם על כלל מישורי החיים מבאסת. עולם העבודה יכול להרוויח המון מלעודד עובדים ומנהלים להשתהות, לתעות, לשוטט. הרי מפעולות ספונטניות ונטולות כיוון וחשיבה מחוץ לסדר הקיים נובעת יצירתיות. נובעים גילויים. ישנם ארגונים שמכירים בכך ויודעים להגדיר תועלת גם במונחים ארוכי טווח ולא רק במספרים של סוף רבעון. נעים מאוד, אסטרטגיה. שוטטות היא פעולה מחשבתית ולא רק התנהגותית. היא דורשת דמיון, אורך רוח, תעוזה ונכונות לצאת מאזורי נוחות ולהשתחרר מעול המטרה הקונקרטית והמידית. אני מוצא את פעולת השוטטות הכרחית, ראשית בחיי שלי ושנית בחייהם של אנשים שמקצועי כפסיכולוג תעסוקתי מזמן לי מפגש עמם. יש בה קסם רב שגלום בעצם הגילוי, היא מרחיבה ומעצימה חוויות ובסופו של דבר מפתחת אותנו ומאפשרת חיים יותר מלאים, מעניינים ואותנטיים. 2020 – אני עושה את הצעד הכי לא "טבעי" והכי נכון עבורי ויוצא לשוטט בדרך עצמאית בעידן קורונה. זו לא שוטטות טהורה כי יש מתווה אבל יש לי כוונה מלאה לאתגר ולהרחיב אותו! אז בפתחה של שנה חדשה אאחל לעצמי ולכל מי ששרד את הטקסט עד פה חג שמח וחיי שוטטות מהנים

וכמאמר הד"ר אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים 😊